התקשרו עוד היום
shutterstock_629018624
אור הרשב"י

אור הרשב"י

סיפורים מרתקים מתוך המגזין של ישיבת אור הרשב"י

רבי שמעון, עם ישראל מביא לך את הלב

האווירה המיוחדת שמורגשת בימים אלו באתרא קדישא מירון, לא ניתנת לתיאור. ההתרגשות והתכונה אופפת את כל היקום, את האוויר והאווירה, מאות אנשים פועלים ללא הרף לאורך כל שעות היממה בכדי שהחל מיום שישי הקרוב בו יחלו ההמונים להגיע מירונה, לא יחסר דבר, ברוחניות ובגשמיות.

אוהלי ענק מוקמים בזה אחר זה, כמויות אסטרונומיות של מזון משונעים לנקודות השונות במעלה ההר, אנשי הסאונד כבר מציבים את מערכות ההגברה האדירות, ומתנדבים מתרוצצים בכל פינה בכדי להשלים את הערכות הרבה, והכל כהכנה דרבה להילולא הגדולה לכבוד התנא האלוקי הרשב”י זיע”א.

מעלת רבי שמעון בר יוחאי מכל בני עלמא

אתרא קדישא מירון היא תופעה חסרת תקדים מזה דורות, כל יהודי שהוא בכל מצב שיהיה, חש קירבה ושייכות אדירה למקום קדוש זה. רבבות יהודים מכל רחבי עולם עושים בימים אלו את הדרך הארוכה למירון רק בכדי לזכות ולהיות בציון עיר וקדיש, לשפוך שיח וללמוד מתורתו של רבי שמעון קדישא.

את גדולת רשב”י זיע”א מגדיר הפיוט “נעשה אדם נאמר בעבורך”, רבי שמעון בר יוחאי היה האדם המושלם עלי אדמות ותכלית כל הבריאה, אשר עליו אמר הקדוש ברוך הוא בבריאת העולם “נעשה אדם בצלמנו כדמותנו”, הוא היה האדם הרצוי והמושלם עלי אדמות!

חבריו ותלמידיו של רבנו הכירו בשבחו, עד שהללוהו ושבחוהו מאד: רבי יהודה קרא לרשב”י “שבת”, כלומר: מה שבת קודש לה’, אף רשב”י קודש לה’, ויש אומרים, שמשום כך מזמרים בשבת את הפזמון “בר יוחאי נמשחת אשריך”. וכן אליהו הנביא קרא לרשב”י “שבת”. רבי יוחנן אמר עליו: “כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו”. עוד מובא בגמרא שאמרו עליו: “כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק”. רבי אבא קורא על רשב”י “וחמינא לבוצינא קדישא קודש קודשים”, דהיינו רשב”י הוא קודש קדשים.

בספר כבוד מלכים להרה”ק רבי שמואל העליר זצוק”ל אב”ד צפת ת”ו, הסביר עוד יותר וכתב: ‘התנא האלוקי הרשב”י זיע”א העומד לנו במקום קודש הקדשים שחרב, כדאיתא בזוהר הקדוש מאן פני האדון ה’ דא רשב”י’ ומובא בזוהר הקדוש כי פעם אחת גילה רשב”י לתלמידיו רזי וסתרי תורה, וכשסיים נגשו אליו שני התנאים הקדושים רבי חייא ורבי יוסי והשתטחו על הארץ לפניו ונשקו את ידיו ובכו ואמרו “עשה הקדוש ברוך הוא ירושלים למטה כדוגמת ירושלים של מעלה, עשה חומות העיר ושעריה, מי שעולה אינו עולה עד שיפתחו השערים, מי שעולה אינו עולה עד שיתקנו את מדרגות החומה.

ומי יכול לפתוח את שערי העיר הקדושה? ומי יכול לתקן מדרגות החומה? זה רבי שמעון בר יוחאי שהוא פתח השערים של סודות החכמה, והוא תיקן מדרגות עליונות.

עוצם קדושת יום ל”ג בעומר

אחר שיצא מיטת רשב”י מן הבית עלתה באויר ואש היה לוהט לפניו, שמעו קול “עולו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון, יבא שלום ינוחו על משכבותם”. וכשנכנסה המיטה למערה שמעו קול במערה ‘זה האיש מרעיש הארץ מרגיש ממלכות’.

הרי לנו מזה שני דברים, שקבורתו של רשב”י היתה בידי שמים ולא ע”י איש, ושמשמים נקבע הר מירון למקום העליה לרגל, וכדברי הבת קול ‘עולו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון’.

הזוהר הק’ מתאר את יום פטירתו של רבי שמעון, כיום שלא היה כמותו מעולם. בשעת פטירתו של רשב”י יצאה בת קול והכריזה “כמה מקטרגין בטלים בעבורך ביום זה”. ביום פטירתו גילה לתלמידיו סודות עמוקים שלא גילה קודם לכן, וביקש מתלמידיו שלא להצטער ביום פטירתו אלא לשמוח בו.

יום ל”ג בעומר זכה ונתקבל בכל תפוצות ישראל, כיום אשר מרבין בו שמחה מכוחו של רשב”י הקדוש, ובכל הדורות היו גדולי עולם מקלסין ומשבחין ומאריכים בתואר עיצומו של יום זה, אשר הוא כמזבח המכפר, וכיום שבו נעשו ניסים לישראל יותר בימים אחרים.

ובספרי הקדמונים המתארים בשבחי יום זה, מתואר שבשמחת ל”ג בעומר בהר קודש מירון יורד שפע שמחה עליונה עד כדי כך שמי שמשתתף בשמחת רשב”י נדמה לו שכבר בא המשיח, ולא עוד, אלא שכל המשתתפים בהילולא זוכים וחשים ומתרגשים מאוד משמחה זו, עד אשר עולזים ומפזזים ומרקדים ולא חשים מנוחה כלל לעצמם ואין מבדילים בין יום ללילה.

ידוע מה שכתב כתב רבי חיים ויטאל זי”ע בספר שער הכונות שהשמחה בל”ג בעומר במירון בעומר גדולה עד כדי כך שאפילו להצטער שם על חורבן בית המקדש נחשב כפגם גדול עד שנענשים על זה. והטעם, כי יום זה אינו שייך לגלות אלא לגאולה העתידה במהרה בימינו אמן.

מעניין לצטט את דברי רבה של קושטא, הגאון רבי אברהם רוזאניס זצוק”ל, שזכה להיות בל”ג בעומר במירון בשנת תרכ”ז, וזה לשונו: “עד אור הבקר לא נחו ולא שקטו מרוב צהלה ושמחה, ויהי אלה הלכו לנוח ואחרים באו תחתיהם, כל היום ההוא וכל הלילה שאחריו כזה. ולא אעמיס עלי עול כבד להודיעך בפרטות, ולהראותך המראות המשמחות בכל רגע ושעה שונים למיניהם, רק בדרך כלל אומר לך שמי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה מימיו”.

ועוד כותב בלשונו הזהב, דברים מבהילים אשר לב מי לא יימס בם: “צייר בשכלך ראותך במקום קטן כזה ג’ אלפים נפשות, בן פורת יוסף, יהודים. בין אשכנזים ספרדים מערביים לא יפרידו, אבל איש באחיו ידבקו, קול יתנו ברוב עוז, אלה מפה דוגלים כאילים, ואלה ישירו. אלה ישתו ואלה יספיקו כפיים. מפזזים מכרכרים בכל עוז. אבק שריפה נחשב לאין, לא ידעתי אל מה אדמה לך, אשווה לנגדך השמחה הגדולה אשר הרגשתי אז בקירות לבבי. דימיתי שכבר בא המשיח לישראל והנני רואה שמחת בית השואבה בתוככי ירושלים ת”ו נפלאת המראה הזה בעיני”, עכ”ל.

אור הרשב”י – הקימו ישיבה על קברו

לתוך כל ההמולה הזו של ערב ל”ג בעומר הגיע כתב ‘המבשר’ ועמד נפעם נוכח המראה המרהיב כשעשרות רבות של אברכים בני עלייה היושבים ושוקדים על משנתם בהיכלא דרשב”י ועוסקים בתורת הנגלה והנסתר בשקידה עצומה ללא הרף, כאילו אינם רואים ויודעים מהנעשה סביבם, כולם קודש לה’. הלא הם רבני הכולל שע”י ישיבת “אור הרשב”י”.

לשאלת כתב המבשר על המראה הלא שגרתי הזה, הסבירו רבני הכולל: “מזה מאות בשנים שהעולים להר הקודש מירון על ציון אדונינו הרשב”י זיע”א היו מקדישים עיקר זמנם שם לעסוק בתורת הרשב”י ללמוד ולקרות בספר הזוהר הקדוש. והנה רשב”י הוא התנא היחידי השואל ומבקש מאיתנו “שנו מדותי”, ופי’ רש”י: “לימדו תורתי” ופשוט שנחוץ מאוד לשים לב לקיים את בקשתו ובפרט בפניו, ואיך נישא פניו אם אנו מתעלמים מבקשתו, לכן בוודאי בפרט בהר הקודש מירון עלינו לעסוק בירושה הקדושה אשר הנחיל לנו אדונינו הרשב”י שהוא ספר הזוהר הקדוש או במאמריו מש”ס ומדרשים, ובפרט ביומא דהילולא דיליה.

ואכן, שנים רבות נהגו המוני יהודים לעלות לציונו של רבי שמעון בר יוחאי, לפקוד את קברו בכל עת מצוא, ולהגות בתורתו הקדושה במקום זה. אולם איש לא העלה בדעתו עד לפני שנים לא-רבות, כי יום יבוא וניתן יהיה להקים ‘ישיבה’ במלוא מובן המילה על קברו של רשב”י.

“בימינו עדים אנו להגשמתה של תופעה מופלאה, כמוה לא נראתה בדורות קודמים. מידי יום ביומו מגיעה אל הציון הקדוש, חבורת לומדים יראים ושלמים מבני עיר הקודש צפת ת”ו, תלמידי חכמים מופלגים המופרשים מכל הוויות העולם הזה, ממהרים ופוסעים חיש אל תוככי היכל הלימוד המיוחד של ישיבת ‘אור הרשב”י’ ע”י הציון הקדוש, שם הם יושבים ועוסקים כל שעות היום בתורתו של רשב”י בנגלה ובנסתר.

בימי ההילולא דבר יוחאי, שבהם עולים רבבות אלפי ישראל אל ציון המצוינת בהר מירון, מקיימת הישיבה את רצונו של צדיק, ומקימה ע”י ארגון ‘הושיבו ישיבה על קברו- מירון’ מבנה ענק בשם ‘היכל התורה – מירון’. בזמן קדוש זה כאשר רבבות העולים למירון מחפשים מקום לישב ולהגות בתורה ואינם מוצאים מקום לישב בנחת ולעסוק בתורה מתוך הרחבת הדעת, יהיה פתוח “היכל התורה”, באהל ענק, מפואר וממוזג, שיופעל בכל שעות ההילולא.

בסמוך להיכל התורה הקימה הנהלת הישיבה היכל מיוחד לתפילות ומנייני תהלים ברוב עם, לטובת אלפי בני ישראל המבקשים לשפוך צקון לחשם ביישוב הדעת ומנוחת הנפש לעורר את האהבה העליונה על נפשם ונפשות ביתם.

אור הרשב”י הכנסת אורחים הגדולה בעולם

בשבחי האריז”ל מובא כי ביום ל”ג בעומר עומד רבי שמעון על ציונו, ומברך את כל אחד מהבאים אליו לשמוח בשמחתו. ביום זה שכבר נתקדש בקרב העם היהודי למעין חג, עולים אל הציון במירון מאות אלפי יהודים, על זקניהם נשיהם וטפם, על מנת להשתתף בהילולא קדישא.

הילולא זו היא למעשה ההילולא הגדולה בעולם, מסבירים באור הרשב”י. הצפיפות והדחק במקום הם עצומים. כל הישוב מירון וסביבותיו הומה אדם, והכבישים המובילים לציון חסומים לחלוטין באלפי אוטובוסים וכלי רכב, המביאים אל המקום עוד ועוד אנשים.

מתוך אמונה שסעודת הילולא לכבוד רבי שמעון בר יוחאי צריכה להיות מכובדת ומתאימה לצרכים הגדלים והולכים, נטלו על עצמם בהנהלה משימה כמעט בלתי אפשרית: לערוך את סעודת ההילולא הגדולה בעולם.

שבועות רבים לפני הגיע היום המיוחד כבר שוקדים צוותות מיוחדים במשרדי המוסדות על ההכנות הלוגיסטיות. בסמוך לציון מוקם אוהלי ענק, ובהם קרוב לאלף מקומות ישיבה. זאת בנוסף לאהל אחר המיועד לנשים בלבד. במטבחים גדולים מכינים אוכל בסירי ענק, והכמויות הן בלתי נתפסות. במהלך יום ההילולא בלבד מחולקות לבאי הציון למעלה ממאה חמישים אלף מנות אוכל.

כל מי שמגיע נדהם מהנקיון ומהסדר שבמטבחים, כשאף מבקרי משרד הבריאות מציינים בסיפוק על צורת ההגשה המכובדת והנקיה, והכל לכבוד לרווחת רבבות העולים מירונה.

כל מי שמבקר במירון בימים אלו עומד נפעם נוכח תעשיית החסד הגדולה ההולכת ומקומת במקום לקראת ימי ההילולא. אולם נראה ש’אור הרשב”י’ הצליחו להגיע לפסגת העל במחשבה רבה על כל פרט ובפרט, נראה שאין דבר שלא נלקח בחשבון, החל מהקמת חדרי השטיבלאך הענקיים, היכל הלימוד העצום, היכל לאמירת תהילים, אולמות ענק להכנסת אורחים לגברים ולנשים, כשהכל בסדר וניקיון מופתי שלא נראה כדוגמתו. אשריכם ישראל !.

בית לימוד להוראה וקבלה אור הרשב”י –בהיכלא דרשב”י

בימים אלו כל העולה למירון נוכח מיד בכניסה בבנין מפואר ומרשים ההולך ונבנה באתרא קדישא מירון, בנין זה נבנה ע”י מוסדות אור הרשב”י להקים ישיבה על קברו של התנא האלוקי.

רק בחודש האחרון נחסמה למשך כשעה הכניסה למירון, כאשר מנופי ענק הגיעו למקום להנחת ה’כיפה’ מעל בית הרשב”י. במשך שעות ארוכות, במבצע לוגיסטי מורכב, הושלמה הנחת ה’כיפה’ על גג מבנה בית הרשב”י במירון, שבימים אלו הולכת ונשלמת בנייתו של שלד הבנין. בשעת הנחת ה’כיפה’, ערכו המקובלים תיקון מיוחד תחת כיפת השמיים, וערכו כוונות קודש מיוחדות סביב עמודי הבניין.

כל תהליך הבניה מתבצע בליווי מקובלי ותלמידי הישיבה במירון המגיעים תוך תפילות וכוונות למתחם אתר הבניה בו מקימים את בניין ישיבת המקובלים אור הרשב”י בכניסה למירון. המקובלים ורבני הישיבה מעתירים בתפילה להצלחת נדיבי העם שבזכותם נבנה הבניין שישמש את הקהל הרחב שמגיע למירון ואת אולמות הלימוד לרבני הישיבה. כל קומה נבנית תוך כוונות ותפילות של מקובלי הישיבה שמגיעים למקום כשהם עטורים בטליתות.

הבניין, כך מסבירים בהנהלת המוסדות, מכיל חלקים רבים. אחד המקומות המרכזיים בבניין, הוא היכל האידרא בו ילמדו זוהר יומם וליל ברציפות וללא הפסקה של רגע אחד.

כמו כן נבנה בבניין היכל התהילים, ובו יקראו תהילים ללא הפסקה עבור עם ישראל. זאת לצד מקווה טהרה מפואר ביותר שיוקם במקום, וישמש את חכמי ומקובלי הישיבה ואת העולים מירונה, למען יזכו כל הבאים לטהר עצמם לכבודו של רשב”י הקדוש. במקווה זה יטבלו בכל יום המקובלים לפני עריכת התיקונים הנשגבים.

בבית הרשב”י יוקם גם, מטבע הדברים, אולם מיוחד להכנסת האורחים לבאים למירון. ובמרכז הבניין, היכל הישיבה הענק שישמש את ישיבת המקובלים אור הרשב”י, בו לצד לומדי המקום, יוכל כל יהודי להגיע כדי להשתתף בלימוד, בתיקונים או בתפילות המיוחדות.

קריאת קודש מרבני ישיבת ‘אור הרשב”י’ מירון
“למרות הקושי לא לוותר לעלות למירון ביום גדול וקדוש זה”
כלל ישראל כולו נעשה יותר ויותר קשור לציון המצוינת של התנא האלוקי, את העובדה הזאת ניתן לראות בעלייה ההמונית בל”ג בעומר שנעשית משנה לשנה גדולה יותר ויותר, דרכי הצפון עמוסות עד לעייפה, ומטבע הדברים העלייה גם כרוכה בקשיים ואי נוחות.

רבני ישיבת ‘אור הרשב”י’ קוראים בקריאה קדושה: “למרות הקושי אל תוותרו על העלייה למירון ביום גדול וקדוש זה”. למרות שדרכי הגישה לא תמיד נוחות, אסור לאף אדם לוותר לעלות למירון ביום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי. זהו יום חגו של רשב”י ואשרי מי שזוכה לעלות למירון ולעשות נחת רוח לצדיק ולשמוח עמו ביום שמחתו”.

הרבנים מזכירים מה שכתב רבי חיים ויטאל זיע”א בשער הכוונות דף פ”ז ע”א וזה לשונו: ענין מנהג שנהגו ישראל, ללכת ביום ל”ג בעומר על קברי רשב”י ורבי אלעזר בנו, אשר קבורים בעיר מירון כנודע, ואוכלים ושותים ושמחים שם. אני ראיתי למורי ז”ל, שהלך לשם פעם אחת ביום ל”ג בעומר הוא וכל אנשי ביתו, וישב שם שלושה ימים ראשונים מן השבוע ההוא, וזה היה הפעם הראשונה שבא ממצרים, עכ”ל.

הדברים נוראים ונפלאים עד כמה טרח רבנו האר”י הקדוש זיע”א לבוא במיוחד ממצרים למירון, ולא רק זה אלא שגם הביא עמו את כל אנשי ביתו, שהטרחה בזה כפולה ומכופלת, והכל בכדי לעלות למירון לל”ג בעומר. ובזה שורש גדול למנהג ישראל הקדושים שטורחים ובאים ועולים אל הר הקודש מירון ביום ל”ג בעומר ומביאים עמהם את בני ביתם וילדיהם הקטנים.

והרי לנו ק”ו, אם האר”י הקדוש זיע”א טרח והביא את כל אנשי ביתו על הגמלים והחמורים ממצרים, ועם רבינו האור החיים הקדוש עלה בפישוט ידיים על ידיו ורגליו ומי יודע מתי יצא לדרך, ומסתמא יצא מיד אחר הפסח, וכל הטירחה העצומה הזאת היה שווה בעיניו בכדי לזכות ולהיות ביום ל”ג בעומר בהר הקודש מירון, על אחת כמה וכמה שכדאי וראוי ונכון בימינו לבוא עם כל אנשי ביתו ולעלות לרגל למירון.

גלילה לראש העמוד