התקשרו עוד היום
shutterstock_1074189365
אור הרשב"י

אור הרשב"י

סיפורים מרתקים מתוך המגזין של ישיבת אור הרשב"י

מעלת רבי שמעון בר יוחאי מכל בני עלמא

מעלת רבי שמעון בר יוחאי
מכל בני עלמא
והוא ליקוט מגדולי הדורות ומספרי הקדמונים
בתיאור שבחיו ומעלתו של רבי שמעון בר יוחאי מכל בני עלמא
וגודל יקר קדושתו, ובפרט ביום ל”ג בעומר.

נעשה אדם נאמר בעבורך

את גדולת רשב”י זיע”א מגדיר הפיוט “נעשה אדם נאמר בעבורך”, רבי שמעון בר יוחאי היה האדם המושלם עלי אדמות ותכלית כל הבריאה, אשר עליו אמר הקדוש ברוך הוא בבריאת העולם “נעשה אדם בצלמנו כדמותנו”, הוא היה האדם הרצוי והמושלם עלי אדמות! הגדרה עילאית זו מקורה בדברי רשב”י עצמו בגמ’ סוכה מה: “ואמר חזקיה א”ר ירמיה משום רשב”י ראיתי בני עלייה והם מועטין, אם אלף הן אני ובני מהן, אם מאה הם אני ובני מהן, אם שנים הן אני ובני הן”.

וביאור הדברים יתכן על פי דברי הגמ’ בברכות (ו:) מאי ‘כי זה כל האדם’, א”ר אלעזר אמר הקב”ה כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה, רבי אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם כולו, ר’ שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה ר’ שמעון בן זומא אומר כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה!

גדולתו זו של רשב”י כאדם המושלם עלי אדמות יש בה בכדי לדמות את רשב”י לדרגת משה רבינו שעליו נאמר “ולא קם נביא עוד בישראל כמשה” (דברים ל”ד), ומה גדולתו – שזכה להכיר גדולתו יתברך יותר מכל הברואים, פנים אל פנים, במראה ולא בחידות. ואפשר שלזה נתכוון רשב”י באמרו ראיתי “בני עליה”, וכדברי רש”י שם: “בני עליה, כת המקבלין פני שכינה”, ובהמשך הגמ’ שם נאמר שהכוונה לצדיקים המסתכלין באספקלריא המאירה.

קודש לה’

חבריו ותלמידיו של רבנו הכירו בשבחו, עד שהללוהו ושבחוהו מאד: רבי יהודה קרא לרשב”י “שבת”, כלומר: מה שבת קודש לה’, אף רשב”י קודש לה’ (ויש אומרים, שמשום כך מזמרים בשבת את הפזמון “בר יוחאי נמשחת אשריך”). וכן אליהו הנביא קרא לרשב”י “שבת”. רבי יוחנן אמר עליו: “כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו”. עוד מובא בגמרא שאמרו עליו: “כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק”. רבי אבא קורא על רשב”י “וחמינא לבוצינא קדישא קודש קודשים“.

רשב”י כקודש הקדשים

בספר כבוד מלכים להרה”ק רבי שמואל העליר זצוק”ל אב”ד צפת ת”ו, כתב וזה לשונו: ‘התנא האלוקי הרשב”י זיע”א העומד לנו במקום קודש הקדשים שחרב, כדאיתא בזוהר הקדוש מאן פני האדון ה’ דא רשב”י’ (פרשת בא דף ל”ח ע”א)

ומובא בזוהר הקדוש כי פעם אחת גילה רשב”י לתלמידיו רזי וסתרי תורה, וכשסיים נגשו אליו שני התנאים הקדושים רבי חייא ורבי יוסי והשתטחו על הארץ לפניו ונשקו את ידיו ובכו ואמרו “עשה הקדוש ברוך הוא ירושלים למטה כדוגמת ירושלים של מעלה, עשה חומות העיר ושעריה. מי שעולה אינו עולה עד שיפתחו השערים, מי שעולה אינו עולה עד שיתקנו את מדרגות החומה. ומי יכול לפתוח את שערי העיר הקדושה? ומי יכול לתקן מדרגות החומה? זה רבי שמעון בר יוחאי שהוא פתח השערים של סודות החכמה, והוא תיקן מדרגות עליונות”. (זוה”ק פרשת שמות דף ל”ח ע”א)

הר ציון – מירון

דבר פלא והפלא נורא מצינו בדברי השל”ה הקדוש באגרת שכתב וזה לשונו: “ושם ראינו הר ציון ששם הלל ושמאי ותלמידיהם, ורבי יוחנן הסנדלר, ורבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו”, עכ”ל. נמצינו למדים שאצל השל”ה הק’ היה פשוט גודל קדושת המקום עד שמכנה בפשיטות את הר מירון “הר ציון”.

(אוצר המסעות עמ’ 174)

“לא פסקה אש מן הבית”

שנו, באותו יום שרבי שמעון עמד להסתלק מן העולם והיה מסדר ענייניו התכנסו החברים לבית רבי שמעון, והיו לפניו רבי אלעזר בנו ורבי אבא ושאר החברים, והבית היה מלא, זקף רבי שמעון את עיניו וראה שהבית נתמלא. עד שהיו יושבים פתח רבי שמעון את עיניו וראה מה שראה, והקיפה אש בבית, יצאו כולם ונשארו רבי אלעזר בנו ורבי אבא, ושאר החברים ישבו בחוץ.

רבי אבא כתב: כל אותו יום לא פסקה האש מן הבית ולא היה מי שיגיע אליו, שלא יכלו לגשת, שהאור והאש היו סביבו כל אותו יום. התנפלתי על הארץ וגעיתי בבכי. לאחר שהאש הלכה ראיתי את המאור הקדוש, קודש הקדשים, שנסתלק מן העולם, שוכב מעוטף על ימינו ופניו שוחקות. קם רבי חייא על רגליו ואמר: עד עכשיו המאור הקדוש השגיח עלינו, כעת אין השעה אלא לעסוק בכבודו.

לאחר שנסתלק העלוהו במיטתו ולא התעסקו בו אלא רבי אלעזר ורבי אבא. באו נושכים (תקיפים, אלמים), ובעלי תריסין של הכפר (אנשי המלחמה של הכפר הסמוך, ואולי הכוונה לתלמידי חכמים) והפצירו בהם. בני מירון צעקו על החבורה כשחשבו שלא יקבר שם ולאחר שיצאה המיטה עלתה באוויר ואש להטה לפניה. שמעו קול: היכנסו ובואו והתאספו להלולא של רבי שמעון!

רבי שמעון בר יוחאי העמיד בשעת פטירתו חמה שלא תשקע

בשעה שגילה ודרש רשב”י את האדרא זוטא ראה שהשמש נוטה לשקוע, תיכף אמר בזה הלשון: והאי יומא לא יתרחק למעיל לדוכתיה דהא כל יומא דא ברשתי קיימא, עכ”ל. [תרגום: וזה היום לא יתרחק לעלות למקומו שהרי כל יום זה ברשותי עומד].

ופירש בספר הקדוש ‘אהבת השם’ [שחיבר הגה”ק המקובל האלוקי רבי יוסף סדבון זי”ע] וזה לשונו: והאי יומא לא יתרחק, לא יהיה נבהל להתרחק מהעה”ז לבוא השמש בעתו בתשלום כ”ד שעות כדי להתקרב מיד לכ”ד שעות שלמחר, וזה אומרו לא יתרחק למיעל לדוכתיה, ומהו לדוכתיה שהוא ביומא אחרא, והטעם שהיום הזה ברשותי הוא וספק בידי לעשות כיהושע בין נון שאמר שמש בגבעון דום כמו שאמרו רז”ל על יהושע בן נון וכחזקי’ה מלך יהודה, עכ”ל. (זוה”ק, האזינו דף רצ”א ע”א)

ביטול כל הדינים בזכותיה דרשב”י ואף גלגולי נשמות

בשעת פטירתו של רשב”י יצאה בת קול ואמרה: “כמה פטרין ברקיעא משתככין ביומא דין בגינך” (כמה מקטרגים ברקיע משתתקים ביום זה בזכותך). ופירש בספר אהבת השם להגאון הקדוש המקובל האלוקי רבי יוסף סבדון זיע”א וזה לשונו: כמה שטרי חוב על בני אדם המחויבים עונשים וגלגולים משתככין מן הדין  וכו’ ונפטרין מן העונש, עכ”ל. (בסוף האדרא זוטא)

יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין

“אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי ‘יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה’.

התנא הקדוש רבי אבא:

‘בוצינא עלאה קדישא דכל בני עלמא בעאן לקבלא אנפוי’. [תרגום: המאור העליון הקדוש שכל בני העולם צריכים לקבל פניו].

(זוה”ק פר’ ואתחנן דף רס”ה ע”ב)

התנא הקדוש רבי יהודה בר אילעאי:

‘ועתיד למהוי רישא לדציקייא דיתבי בגינתא דעדן’ [תרגום: ועתיד להיות ראש לצדיקים היושבים בגן עדן].

(זוה”ק זוהר החדש פר’ כי תבוא דף ע”ג ע”ב)

התנאים הקדושים רבי חייא ורבי יוסי:

‘וכתיב, יראה כל זכורך את פני האדון ה’, מאן פני האדון ה’ דא רשב”י’ [שאדונינו הרשב”י נקרא ‘פני השכינה’ ולכן צריך להראות לפניו].

(זוה”ק פרשת בא ל”ח ע”א)

גלילה לראש העמוד