התקשרו עוד היום
shutterstock_1152380768
אור הרשב"י

אור הרשב"י

סיפורים מרתקים מתוך המגזין של ישיבת אור הרשב"י

חתונה ביום ל”ג בעומר

זיווגים בזכות רשב”י- חתונה ביום ל”ג בעומר

סיפורה של אביבית ישראל
לאחר הגירושין השניים, הרגישה אביבית כי השמיים ננעלו עבורה. רק מי שחווה את מה שעברה, יכול לנסות אולי להבין את תחושתה באותם ימים. תחושה ריקנית של בדידות נוראה. ללא חשק לקום בבוקר, ובלא חשק לישון בלילה. כל המטלות הפשוטות של היום-יום, הופכות לפתע לסבוכות. השכל והרגש משחקים להם זה בזה בערבוביה, מאיימים למוטט את הנפש הרגישה והעדינה.

מי שהכיר את אביבה ובא עמה במגע באותם ימים, היה בטוח כי הפעם היא לא תתרומם. מפרידה ראשונה משתקמים, אך מפרידה שניה, המלווה בתהליך ארוך ומייגע, קשה להשתקם.

4 שנים של חיבור עם הצדיק
מה שהחזיק אותה בתקופה הקשה והנוראה הזו, היה הקשר עם רבי שמעון בר יוחאי. במשך ארבע שנים רצופות, היא שומרת על קשר בל-ינותק עם הצדיק. שם היא שופכת את לבה, שם היא מתפללת, ושם היא מבקשת. היא יודעת, כי רק במקום זה, שערי השמים פתוחים לרווחה. בכל עת שהקושי היה מתפשט בתוכה, ותחושת הדכדוך הייתה מעמיקה, הייתה היא מרימה טלפון לישיבת המקובלים, ובוכה בפני הצדיקים שירחמו ויחוסו עליה. לא פעם היא הייתה טרם התמוטטות נפשית, אך תפילת המקובלים ושוועת הצדיקים, הרימה אותה שוב פעם. בחזרה לחיים.

ואז הגיע הטלפון
מספר ימים לפני יום ל”ג בעומר, קיבלה אביבית טלפון מישיבת המקובלים. היא הלא שייכת למשפחת אור הרשב”י, ואין מצב שיגיע יום ל”ג בעומר ושמה לא יוזכר אצל הצדיק. אולי יש לה בקשה נוספת? אולי משהו השתנה? את זאת ניסתה המוקדנית מהישיבה לברר.

אולי תרצי לקחת ח”י רוטל לכבוד הצדיק ולכבוד עם ישראל? שאלה המוקדנית.
אביבית לא התלבטה לרגע. היא לא צריכה הוכחות וסיפורים, בכדי לדעת כי כוח הצדיק הוא גדול מכל הכוחות. השנים שבהן היא זוכה להיות מחוברת לצדיק, זו ההוכחה הטובה ביותר. בכל עת שהיא נזקקת לישועה, היא מרימה טלפון לישיבת המקובלים, וזוכה לראות ניסים וישועות למעלה מדרך הטבע.

“אם כל מה שצריך בשביל הישועה, זו תרומה של ח”י רוטל עבור העולים למירון, אעשה זאת בלא להסס” אמרה למוקדנית. היא הייתה כל כך שלימה עם ההחלטה, שלמרות הקושי הרב ומצבה הכלכלי הדחוק, היא הרימה תרומה נכבדה, ובטחה ברשב”י שהישועה בא תבוא.

לאחר שלושה חודשים בלבד

עבר חודש, חלפו חודשיים, והשיחה עם המוקדנית כבר נשכחה. אביבית המשיכה בשגרת חייה, אך המקובלים בישיבתו של רבי שמעון בר יוחאי, לא שכחו את השיחה. בכל יום ויום, בשעת חצות הלילה, הזכירו את שמה בבכיות ובתחנונים לישועה. ורבי שמעון, כן כן, רבי שמעון אף הוא לא שכח את התרומה לרגע.

שלושה חודשים בלבד מיום ל”ג בעומר, הגיעה הישועה בצורה הכי לא צפויה שיכולה להיות.

אחת מחברותיה, שכבר זמן רב קודם לכן ניסתה להכיר לה בני זוג, נזכרה לפתע כי לבעלה יש חבר, שלמד עם בחור מקסים בשם שי. מדוע היא נזכרה פתאום? את זה רק המקובלים יודעים. אבל היא החליטה להכיר ביניהם.
כבר בפגישה הראשונה, הם הבינו שהם נפשות תאומות. שי סיפר לה בהתלהבות, כי הוא פוקד את קברו של רבי שמעון בר יוחאי באופן תדיר, ומתפלל שם על זיווגו. שני אנשים שונים, משני קצוות הארץ, מתפללים אצל אותו צדיק, והוא בסופו של דבר השדכן שלהם

ביום ל”ג בעומר התקיימה החתונה
תקופה קצרה של היכרות, והזוג המאושר החליט על חתונה. לא היה קץ לאושרה של אביבית כשהגיעה הצעת הנישואין המרגשת. הם כמובן קבעו את תאריך חתונתם ביום ל”ג בעומר, בכדי להודות בכך לצדיק על הישועה הכפולה שזכו לה.

כיום הם גרים באושר ועושר במושב חדיד, ובימים אלו אביבית ושי מצפים לילד, שימלא את עולמם באושר.

גלילה לראש העמוד