התקשרו עוד היום
shutterstock_109269269
אור הרשב"י

אור הרשב"י

סיפורים מרתקים מתוך המגזין של ישיבת אור הרשב"י

כיצד התגלגה חוברת מישראל לבניין משרדים מפואר בהונג קונג?

בלעדי: סיפורו הבלתי ייאמן של אליהו אלמליח, שעמד בשערי מוות לאחר שריאותיו קרסו  סיפור על רופאים שלא נתנו סיכוי, ייאוש שהחל לכרסם, עד לאותה מעטפה מסתורית שהגיעה בהפתעה גמורה לבנין משרדים קטן בהונג קונג-סין  מסע חובק עולם “ארה”ב-גרמניה-סין” והישועה שהגיעה מהמקום הכי לא צפוי!

בית חולים תל השומר-ישראל

“אז מה הביא אותך לכאן היום?” שאל הרופא. אליהו אלמליח מכחכח בגרונו. לא סיבה אחת. כמה סיבות יש לו. תחושה כללית מוזרה. סחרחורת, קצרי נשימה, עייפות, בחילה והקאות ותסמינים נוספים שבישרו לו כי משהו אינו כשורה. הרופא ערך לו בדיקה, ושלח אותו לאבחון מקצועי יותר.

מספר ימים של התרוצצות מרופא לרופא, העמידו את אליהו בפני האמת המרה והקשה. יש בעיה עם הראות. או בשפה המקצועית “חסימת הריאות בשלבים מתקדמים”. לא נותרה כל ברירה. “המצב שלך הולך ומחמיר. כדאי לך להתחיל לחשוב על השתלת ריאה”.

אם יש ביטוי “השמיים נפלו”, זו הייתה התחושה של אליהו באותם הרגעים. מאדם בריא, איש משפחה, ההולך בכל בוקר לעבודה ומפרנס בכבוד את בני ביתו, הפך אליהו לאדם העצוב ביותר עלי אדמות. מושגים כמו “השתלת ריאה”, “סיוע נשימתי” ו”חסימת ראות”, היו עבורו מושגים הלקוחים מספרי המדע או מעלוני בריאות ורפואה בהם נתקל, אך כעת הוא חווה זאת על בשרו.

משפחת אלמליח כולה התגייסה עבור בנם. גם אותם הכתה הבשורה כרעש ביום בהיר, והם החלו להפוך את העולם עבורו. אחד מבני המשפחה, אדם שמכיר דבר או שניים בתחום הרפואה, הסביר להם בקצרה כי המתנה לתור להשתלת ריאה כאן בארץ, יכולה לארוך שנים. התור ארוך , והסיכוי לשרוד בחיים עד להשתלת הריאה המיוחלת, אינם גבוהים כלל וכלל.

אז מה עושים? לאחר התייעצות ארוכה עם אנשים המבינים בתחום, הומלץ להם לנסוע לבית חולים מוכר בסין, שם ישנה אפשרות לביצוע השתלת ריאה תוך פרק זמן של חודשים ספורים, עם רשימת המתנה קטנה יותר. העלות? מאות אלפי שקלים. אך מי חושב על כסף כאשר מדובר בחיים?

שדה התעופה בן גוריון

אליהו התכונן לטיסה לסין. הוא רכש כרטיסי טיסה, לו ולאשתו, ובלווי של בן משפחה הגיעו לנמל התעופה בן-גוריון. הכל כבר היה מתוכנן. היכן ישהו, היכן יערכו את ההשתלה. הכל עד הפרט האחרון.

שיחה טלפונית שערך אליהו בשדה התעופה גרמה לו לסוב על עקבותיו. בעודם יושבים וממתינים לכרוז שיבשר כי ניתן לעלות לטיסה, התקשר לאליהו ידיד נעורים ששמע על מצבו של אליהו. ולשאלתו ‘להיכן הוא טס’, ותשובתו כי הוא ‘בדרך לסין’, ייעץ לו החבר לסוב על עקבותיו. לא נוכל לפרט מה עלה באותה השיחה, אך לאחריה קיבל אליהו פיק ברכיים, רגע לפני שהכרוז מכריז על הטיסה להונג קונג.

אז מה הפתרון? גורמי רפואה יעצו לו לעשות זאת בדרך המקובלת. ישנם בתי חולים רבים בארה”ב, בהן יוכל לבצע את ההשתלה בתוך פרק זמן של שנה-שנתיים. זה אמנם פרק זמן ארוך, אך עדיין לא תקופה מדי ארוכה.

ארה”ב

כחודשיים לאחר מכן, כבר היה אליהו אלמליח בבדיקות לקראת התאמה להשתלת ריאה, בבית חולים ידוע בארה”ב. בכל אותה התקופה, המצב רק הולך ומחמיר. נשימתו הייתה קשה עליו, והוא היה מחובר ברוב שעות היום למכונת הנשמה. אליהו היה במצב נפשי קשה מאוד והחשש מפני הלא נודע לא הועילו למצב רוחו.

כאשר הגיעו תוצאות הבדיקה מבית החולים, התברר לו כמה מצבו קשה. סוג הדם שלו נדיר, וכעת לרשימת ההמתנה הארוכה להשתלה, נכנסת קטגוריה נוספת, והיא למצוא ריאה שתתאים לו.

אליהו חש כי הכל סוגר בעדו. הוא כבר החל להתחרט על שעזב את שדה התעופה ברגע האחרון, וביטל את הטיסה לסין. הנה הוא כעת בבית החולים הגדול בארה”ב, וישועתו אינה נראית באופק.

ואז הסיפור קיבל תפנית נוספת.

טלפון בהול מישראל הציע לו לארוז את הדברים, ולטוס במהירות האפשרית לגרמניה. “יש שם אפשרות להשתלה מיידית”, כך הובהר לו. מחמת הנסיבות, לא נוכל לפרט את הפרטים המדויקים, אך בתוך שעות ספורות הושג כרטיס טיסה ישירה ארה”ב-גרמניה, ובתוך פחות מיממה, כבר היה על המטוס.

מינכן-גרמניה

הנחיתה על אדמת גרמניה, הייתה קשה. לכל ישראלי יש רתיעה מהמקום הזה, זכר לימים עברו. אך אליהו היה נחוש להגיע לבית החולים במהירות האפשרית. הייתה זו משימה כמעט בלתי אפשרית. ולכולם היה ברור כי אם לא יעמדו בלוח-הזמנים, יאבדו את התור לריאה המיוחלת. מרדף אחר הזמן בדרכים לא דרכים, הובילו אותם אל שערי בית החולים בגרמניה, כיומיים וחצי בלבד לאחר שיחת הטלפון המיוחלת.

“סוג הדם שלך לא מתאים”, אמרה להם האחות במבטא גרמני חריף. “הריאה המדוברת כבר הושתלה אצל חולה אחר. תיאלצו להמתין בתור”.

זה היה רגע משבר, המשבר הגדול ביותר בכל התקופה. יומיים וחצי של מרדף סביב השעון, נסיעה בדרכים לא דרכים, בעלות כספית גבוהה מאוד, מסתיימת באיבוד תרומת הריאה!

—-

“טסים לסין” מודיע להם אליהו בנחרצות. “לא מעניין אותי כל מה ששמעתי. אני נחוש לבצע את ההשתלה, ועם הפתרון נמצא בסין, זה מה שנעשה”.

הונג קונג-סין

כשבועיים לאחר מכן, הגיעו אליהו ובני משפחתו להונג קונג-סין. נקבעה להם פגישה עם ‘מתווך’, שיבצע עבורם את השתלת הריאה.

הנסיעה לבנין המשרדים בהונג קונג, מקום מושבו של המתווך, הייתה מלאה בחששות. אליהו ישב, מכונס בתוך מחשבותיו, כשבני משפחתו מנסים לעודד את רוחו. הם הגיעו לבניין. בעזרת איש קשר טלפוני דובר סינית הם מצאו את המקום, והמתינו לפגישה המיוחלת.

התור הגיע.

“מאיפה אתם?” שואל אותם המתווך בחצי סינית חצי אנגלית.

“מישראל” הם עונים.

הסיני מתכופף, ומוציא מתיקו מעטפה. “יש לי משהו בשבילכם”. הוא מוסר לידיהם מעטפה. “זה הגיע לכאן לפני מספר ימים, ולפי הכתב זה כנראה מישראל”.

הם מסתכלים על המעטפה, ולא מאמינים למראה עיניהם. “ישיבת המקובלים אור הרשב”י” כתוב על המעטפה. הם פותחים את המעטפה. “מגזין הניסים של המשפחה של רשב”י”.

“כיצד זה הגיע לכאן?” הם שואלים.

גם לסיני אין מושג. הכתובת הממוענת בסין לא הייתה שלו, הוא מצא את זה בתוך תיבת הדואר שלו, כשאין לו מושג למה הניחו את זה דווקא-אצלו.

אליהו פותח את המגזין ומתחיל לקרוא בשקיקה. הסיני שואל שאלות, אך אליהו שקוע בחוברת. עוד סיפור ועוד ישועה. נס רודף נס, ואליהו מרגיש צמרמורות בכל גופו.

הוא עוזב את החדר, משאיר את מלוויו להתגושש עם הסיני, ומחייג לישיבת המקובלים.

המוקדנית שעונה לו מהעבר לקו שומעת אדם נסער. “שמי אליהו. אני נמצא בהונג קונג-סין. קיבלתי את החוברת. אני רוצה להיות מחובר למשפחה…”

מירון-ישראל

בתוך דקות ספורות, שמו של אליהו מועבר לתפילה בישיבת המקובלים. “יש יהודי בצרה בהונג-קונג” מכריז ראש הישיבה. מקובלי הישיבה עוצרים הכל. פותחים את ארון הקודש ומתחילים לזעוק בתחינה לרפואת אליהו בן מזל בתוך שאר חולי ישראל.

ובסין הרחוקה, יושב אליהו על כסא קטן, תוצרת סין, ומיילל בבכי. היה צריך לעבור את המסע המייגע בכדי להגיע אל הפתרון הכל כך פשוט. “כיצד לא חשבתי על זה קודם” שואל הוא את עצמו.

אליהו ביקש להיות חלק מהתפילה. מכשיר טלפון קטן נכנס להיכל הישיבה, בכדי שאליהו יוכל לשמוע מהעבר השני את התפילה הנערכת במיוחד עבורו. דמעות רבות נשפכו שם.

כשיצאו בני משפחתו מהחדר של ‘המתווך’, מנסים לברר להיכן נעלם החולה, מצאו הם את אליהו יושב וממרר בבכי.

“מחכים חודש עד הניתוח” הוא אומר להם.

הם כבר רגילים לשינויי מצב הרוח שלו. לביטולי הטיסה שלו, לשינויים בהחלטות שלו. אך הפעם הם רואים אליהו אחר. אליהו נחוש.

“חוזרים הביתה ומחכים חודש עד הניתוח”.

בית חולים תל השומר-ישראל

כחודש לאחר מכן, יושב אליהו בבית החולים תל השומר. הוא התעקש לערוך בדיקות חוזרות. אולי בכל זאת אין צורך בהשתלת ריאה. הרופא נעתר לבקשתו. הוא נשלח לסדרת בדיקות נוספות, וכעת הוא יושב מול הרופא, ההוא שחרץ את גורלו בפעם הקודמת, מצפה למוצא פיו.

“המצב הוא כזה” פותח הרופא ואומר. “יש בעיה מסוימת בראות, אך המצב מתחיל להשתפר. בשלב זה אין צורך בהשתלת ריאה. נתחיל בטיפול מקומי, שאם יצליח, הראות יחזרו למצבם הראשוני”.

חצי שנה חלפה מאז. אליהו אלמליח קיבל מדי פעם טיפול נשימתי. לפני כל טיפול היה אליהו מרים טלפון לישיבה, ומתחנן שיתפללו עבורו. המקובלים, שכבר הכירו את שמו בעל פה, היו עורכים עבורו תפילות ותיקונים בזמנים המסוגלים ביותר. “הוא כמו הבן שלנו” אמר ראש הישיבה מספר פעמים.

סוף טוב

ערב ראש השנה האחרון, הגיע אליהו למירון לעריכת “סעודת הודיה”. מאות מבני משפחתו ומכריו הגיעו להשתתף בסעודת ההודיה בקברו של רבי שמעון בר יוחאי. עין לא נותרה יבשה, כאשר עמד אליהו אלמליח, האיש שכבר היה רגע לפני השתלת ריאה, וגולל את סיפור ההצלה המדהים שלו.

וקולו של ראש ישיבת המקובלים נישא בחלל: “אמר רבי שמעון בר יוחאי, יכולני לפתור את העולם כולו ממידת הדין למידת הרחמים”.

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן