התקשרו עוד היום
shutterstock_1121637890
אור הרשב"י

אור הרשב"י

סיפורים מרתקים מתוך המגזין של ישיבת אור הרשב"י

מעלת הלימוד והתפילות באתרא קדישא מירון

“מעלת הלימוד והתפילות
באתרא קדישא מירון”
ובו יבואר גודל מעלת הלימוד והתפילות באתרא קדישא מירון
בבחינת “הושיבו ישיבה על קברו” וסוד קבלת התפילות שם דייקא.

קול קורא: “שנו מדותי”

מזה מאות בשנים שהעולים להר הקודש מירון על ציון אדונינו הרשב”י זיע”א היו מקדישים עיקר זמנם שם לעסוק בתורת הרשב”י ללמוד ולקרות בספר הזוהר הקדוש. והנה רשב”י הוא התנא היחידי השואל ומבקש מאיתנו “שנו מדותי”, ופי’ רש”י: “לימדו תורתי” (גיטין, ס”ז ע”א).

ופשוט שנחוץ מאוד לשים לב לקיים את בקשתו ובפרט בפניו, ואיך נישא פניו אם אנו מתעלמים מבקשתו, לכן בוודאי בפרט בהר הקודש מירון עלינו לעסוק בירושה הקדושה אשר הנחיל לנו אדונינו הרשב”י שהוא ספר הזוהר הקדוש או במאמריו מש”ס ומדרשים, ובפרט ביומא דהילולא דיליה.

האור החיים הקדוש זיע”א ותלמידיו ישבו במירון ועסקו בזוה”ק

וכך מתאר תלמיד האוה”ח הק’ (באגרת שהובאה בסוף ספר “נר המערבי” עמוד תקנ”ב) וזה לשונו: נכנסנו למירון יום רביעי בעשרים שעות וישבנו בזאת הבית שיש בה קבר הרשב”י ממש ולמדנו שם בחשק גדול ובאהבה גדולה ובשמחה ספר הזוהר עד ד’ שעות מן הלילה, ועמדנו לאכול וחזרנו תיכף אחרי האכילה ללימודנו לפני שנתן הרב לכל אחד מהחברים שהיו שם ספר אחד של זוהר, והיה חלקי ספר בראשית, ולמדנו עד ששה שעות, ובסוף ששה שעות נתמלאה הבית ריח טוב אשר כמוהו לא נהיה, והריחו כולם אנשים ונשים, גם גביר אחד שהיה שם עמנו. ושמחנו הרבה ולמדנו עד ח’ שעות מהלילה והלכנו לישון. וקודם שהאיר היום בשתי שעות עמדנו על משמרתנו, ולא ישנו כי אם ב’ שעות, וישבנו ללמוד. וכשהאיר פני המזרח התפללנו כותיקין וישבנו ללמוד עד י”ח שעות ולא הפסק בינתיים אפילו של דברי תורה, ואחר שאכלנו חזרנו ללימודנו כל יום חמישי עד ח’ שעות מהלילה, ע”כ.

ובהמשך דבריו מספר תלמיד האוה”ח הק’ המשך מסעם בקברי צדיקים בגליל ואח”כ חזרו למירון לשבות שם בשבת, וזה לשונו: וחזרנו למירון ערב שבת ממש, ועשינו שבת כראוי בבית הרשב”י ע”ה. וכל יום השבת היינו לומדים זוהר. ובלילה ליל מוצאי שבת עשינו משמרה כל הלילה, לפי שהאדרות אמר הרב נלמוד אותם ביחד, וכן היה, כשהתחלנו האדרות היה הארה גדולה והרגש גדול בנשמתינו, והיה אומר אדונינו הרב לכל אחד מהתלמידים יתקן תיקון אחד, והיינו מתרעדים מפחד ה’ ומהדר גאונו ברוך הוא וברוך שמו. וגמרנו האדרות סמוך לאור היום, ולמדנו “בר יוחאי” בשמחה גדולה, ונשתטחנו עליו ובכינו ובקשנו רחמים ועשינו פזמונים בשמחה גדולה עד מאוד. ובבוקר התפללנו תפילה והלכנו אצלם פעם ג’, ועשינו בקשת רחמים על השכינה ועליכם כולכם לא יהיה נפקד, ונפטרנו לשלום.

מרן הבית יוסף זיע”א עלה למירון ועסק שם בספר הזוהר

ומצינו למרן הבית יוסף זיע”א שעלה למירון ועסק שם בספר הזוהר, כמו שכתוב בספר הקדוש מגיד מישרים (פרשת אמור) שאמר לו המגיד בזה הלשון: ‘ורשב”י ובנו שמחו לקראתכם בקרותכם זוהר על מערתם ובכפר הסמוך להם’ ע”כ. הרי שהיה מרן הב”י זיע”א קורא זוהר במירון. ולא עוד אלא שהמגיד מן השמים מודיעו שרשב”י ורבי אלעזר בנו שמחו לקראתו כשקרא אצלם בספר הזוהר. ומי לא ירצה לזכות לדבר נשגב זה לשמח את אדונינו הרשב”י ור”א בנו זיע”א.

להראות את פני האדון ה’

כתב המקובל האלוקי רבי אברהם גלאנטי זיע”א תלמידו של האר”י הק’ בספרו ירח יקר פרשת בא וזה לשונו: ‘ומעתה כמה נאה לעלות ולראות את פני אדונינו רשב”י להשתטח על קברו ג’ פעמים בשנה, ועלינו לשבח לאדון הכל כי כן נתקיים בימינו, שכל חבירי ואני עמהם הולכים להקביל פניו ג”פ בשנה עוסקים בסודותיו מימי מורינו ע”ה זלה”ה (האר”י הק’) זה לנו עשרים שנה… כי ע”ז נאמר למען נעלה אל בית ה’ מירון להשתטח על קברו ג”פ בשנה, וה’ ברחמיו יחשביה לנו לצדקה כאילו עלינו להר ציון ג’ פעמים להראות את פני האדון ה’, אמן כן יהי רצון’.

הרה”ק ה’חרדים’ וחבריו היו עולים למירון לעסוק בתורת הרשב”י

וכן הרב הקדוש רבי אלעזר אזכרי בעל ‘ספר חרדים’ זיע”א היה עולה למירון ועוסק שם בתורת הרשב”י, כמו שכתב בפתח הקדמת ספרו בזה הלשון: אמר המחבר, בהיות חברים מקשיבים אצל ציון רבי שמעון בר יוחאי, עוסקים באמרותיו אמרות טהורות כדרכו פעמים בשנה מעת לעת ומפקידה לפקידה וכו’, ע”כ. הרי שזה היה עיקר סדר עבודתו לעסוק באמרותיו של רשב”י על ציונו הקדוש.

דברי השל”ה הקדוש על לימוד הזוה”ק אצל רשב”י

השל”ה הקדוש זיע”א כתב באגרות מסעותיו וזה לשונו: “ועל קבר רשב”י לומדים הזהר באימה וביראה ובדבקות גדול, ואח”כ לשמוח הלב שמחה רוחנית ולא שום אבלות ועצבות כי באלה חפץ רשב”י, והוא בדוק ומנוסה, ואח”כ נודרים נדרים ונדבות ומתפללים תפילות. גם אני אעשה כן, כי כמה נסים יארעו שם”. ואח”כ בהמשך האגרת וז”ל: “שוב אודיעכם, כי היום יום א’ הייתי במערת הצדיקים שמאי והלל ותלמידיהם, ורשב”י ובנו ר”א, ולמדתי לפניהם הזהר”.

גודל המעלה לעסוק בתורת הרשב”י במירון

בהקדמה לספר “שבחין דרשב”י” שחיבר המקובל הריא”ז מרגליות זיע”א כתב וז”ל: שבחין ופתגמין קדישין האלו שסדרתי כאן בספר מיוחד, הוא גם על יסוד הפסיקתא רבתי [פי”ב סי’ א’] וז”ל: הרי צריך אדם אם היה עובר בין הקברות והוא יודע שצדיק קבור שם, צריך להזכירו במעשיו, ואמר שלמה [משלי י’ י”ז] זכר צדיק לברכה עכ”ל, וכתב שם הרד”ל [בפירושו] וז”ל מכאן נראה מה שנהגו בארץ ישראל תובב”א לקרות על קברי צדיקים פסוקים ומאמרים מענינו של אותו צדיק הקבור שם, עכ”ל. הרי מפורש כתוב שצריך להזכיר מעניניו ומעשיו, ואשרי המלך הוא רשב”י הקדוש שנקרא כן בזוה”ק רבת פעמים ‘מלכא דאורייתא’ שמקלסין אותו בביתו. עכ”ל.

גודל ענין לימוד תורת הרשב”י והתועלת לכל העולם בזה

בזוהר הקדוש פרשת אחרי [דף ס”ד ע”א] איתא שרשב”י וחבריו ישבו בשדה, ורשב”י אמר דברי תורה, ובעוד שהיו יושבים בא אדם אחד, ואמר: אשתו של רבי שמעון (שהיתה חולה) נתרפאה ממחלתה, והחברים שמעו קול שהקדוש ברוך הוא מחל לעוונות הדור. [שמגודל הנחת רוח מדברי תורתו של רשב”י מחל הקב”ה לעוונות כל הדור]. והנה לפי זה יוצא דבר נפלא מאוד, שכאמור לעיל, הרי אדונינו הרשב”י הוא זה שאמר “כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר”, ובזוהר הקדוש (פרשת שמות דף י”ד ע”ב) כתוב הרבה מה שקורה בשעה שרשב”י פותח פיו בתורה, שכל העולמות משתתקין ואין שום פתחון פה בשעה שרשב”י מדבר, וכשמסיים השמחה פורצת בכל העולמות וכולם משבחים ומודים להקב”ה בשביל רשב”י.

וקול תורתו הקדושה ישמע מעלה מעלה במרומי מרומים ויוושעו כולם

ובהקדמת ספר “שבחין דרשב”י” שחיבר המקובל הריא”ז מרגליות זיע”א מבאר הרבה בגודל מעלת לימוד תורת הרשב”י, ומסיים שם בזה הלשון: ובודאי מי שילמוד אמרי קדשם בקדושה ובטהרה ובדחילו ורחימו, יזכה להיות מהפותחים פיפיות הקדושים של אלו הצדיקים (רשב”י ורבי אלעזר), ועל פי הדברים האלו יהיה דובבות ורוחשות בתורה, ובוודאי יושעו בכל משאלות  לבם לטובה, כי הצדיקים האלו יתפללו בעדם ויהיו מליצים ישרים וטובים בעדם, כמ”ש בספר חסידים [סי’ רכ”ד] וז”ל האומר דבר שמועה מפיהם של הצדיקים, הם מתפללים עליו שם ומליצים טובה עליו עכ”ל, וקול רנה וישועה באהלי צדיקים, ופי צדיק ינוב חכמה, וקול תורתו הקדושה ישמע מעלה מעלה במרומי מרומים ויושעו כולם על פתחון פומא קדישא דרשב”י, עכ”ל.

 

גלילה לראש העמוד