התקשרו עוד היום
shutterstock_602730680
אור הרשב"י

אור הרשב"י

סיפורים מרתקים מתוך המגזין של ישיבת אור הרשב"י

“גם לאחר שאבדה התקווה”

סיפורו המדהים של קובי בר נחום שזכה לבן מתוק לאחר שכל הנתונים הראו אחרת…

את הסיפור הבא אתם תקראו בדמעות. דמעות של כאב שיתערבבו עם דמעות של שמחה. זהו סיפור על תקוות ואכזבות, על צער וכאב שהובילו לשמחה ששוב הובילה לכאב.

פגשנו את קובי בר נחום, לאחר שביקש לפגוש אותנו לספר את סיפורו האישי.

כמו כל זוג הוא ורעייתו נישאו באושר, ולאחר תקופה כבר המתינו לילדם הראשון. הם לא שיערו מה שעתיד לקרות. באמצע תקופת ההיריון תקפו אותה כאבים. הם מיהרו לבית החולים ושם החליטו הרופאים כי יש לבצע הפלה. הכאב היה בלתי נתפס. “אספנו את עצמנו מבית החולים בכוחות עילאיים” אומר לנו קובי בהתרגשות. “זוהי הייתה התחלה של תקופה שאני מעדיף למחוק מחיי”.

זו הייתה תקופה ארוכה?

אכן כן. במשך שמונה שנים ציפינו לילדים. עברנו הפלות בזה אחר זה, הפריות וטיפולים שלא הועילו מאומה. היו רגעים קשים של ייאוש, אך כל הזמן חיזקתי את אשתי והיא חיזקה אותי שלבסוף זה יקרה. עברנו תקופות קשות של טיפולים במשך שש שנים!. כל שנה 3 טיפולים, ורק מי שמכיר את הטיפולים הללו מבין מה עברנו. הרדמות וכאבים, תקוות ואכזבות. לאחר תקופה של שמונה שנים, אשתי נכנסה להיריון ועם כל החשש שקינן בלב הייתה לנו תחושה שהפעם זה אמיתי.

אז איך מתחיל הסיפור?

אני לא אשכח את אותו ליל-שבועות. חזרתי הביתה מבית הכנסת, מהפלטה של שבת מריחים המטעמים שהכינה רעייתי. אמרתי “חג שמח” לאשתי, ועל פניה ראיתי שמשהו לא טוב עובר עליה. אני שואל האם הכל בסדר ואיך היא מרגישה. היא מצביעה על הבטן ועל הראש ואומרת לי: “אין הרבה זמן – נוסעים לבית החולים”.

בלי שאלות הם נכנסו לרכב ודהרו לעבר בית החולים. לא ברור האם הגעה מוקדמת יותר לבית החולים הייתה משנה את המצב. היא הפילה שוב. התקווה התנפצה לרסיסים.

ממש קשה לשמוע…

זוהי הייתה התקופה הקשה ביותר שעברתי בחיי. אני איש קבע בצבא וראיתי כבר המון דברים בחיי. אבל הדבר הזה שבר אותי יותר מכל. התקווה כבר הייתה לפנינו, חודש רביעי וההיריון מתקדם, ואז הכל התנפץ לנו בפנים. זו הייתה תקופה של ירידה בכל התחומים. הפסקתי לתפקד, לעבוד, לאכול. אנשים שהיו רואים אותי היו אומרים לי: “קובי, משהו עובר עליך” ואני הייתי נשאר מכונס עם עצמי.

ואיך הסיפור מתקשר לרשב”י הקדוש?

פחות מחודש קודם האירוע המצער הזה, שקרה כאמור בחג השבועות, היה יום ל”ג בעומר. קיבלתי את עלון הניסים והישועות של ישיבת אור הרשב”י, והתרגשתי מאוד. אמרתי לאשתי: “אנחנו ב”ה כבר מסודרים…” ולא הצטרפתי למשפחה. ברגע שקרה המקרה, הרגשתי שזה הזמן להתחבר למשפחה ולזכות לתפילת המקובלים יום יום בחצות.

מה החזיק אותך בכל התקופה הקשה?

אני אומר לכולם שהדבר היחיד שהחזיק אותי, היה הקשר עם רבי שמעון בר יוחאי. בכל שעה שהרגשתי קושי, הייתי מתקשר לישיבה. לפעמים גם בשעות לילה מאוחרות, שהייתי בטוח שאף אחד לא יענה לי. תמיד היה מישהו מעבר לקו שהקשיב ותמך והבטיח לעשות הכל עבורי. ההרגשה שאני מחובר לרשב”י הקדוש ולתפילות המקובלים, והידיעה שהם לא ינוחו ולא ישקטו עד שיביאו לי את הישועה, זה מה שהחזיק אותי באותם ימים קשים.

ורשב”י הקדוש לא אכזב…

לא יאומן, אבל דווקא מתוך הייאוש הגדול, הפציע אורו של רשב”י שהביא לנו ישועה. תוך מספר חודשים בלבד מהיום שהתחברנו למשפחה הקדושה, אשתי נכנסה להיריון, ולאחר תשעה חודשים אשתי ילדה תינוק בריא ושלם. אין אפילו מילים לתאר את גודל ההתרגשות והשמחה. כל המשפחה התחברה אף היא לרבי שמעון בר יוחאי, כי כולם ראו את גודל הנס ושרשב”י לא משאיר אף אחד בצד.

ומה המסר שלכם לעם ישראל?

המסר שלי הוא שאסור לאבד תקווה. יש לצדיקים המקובלים כוח להביא ניסים גם במקרים שהרופאים כבר הרימו ידיים. אני מכיר עוד הרבה מקרים של אנשים שזכו לנס וישועה בזכות רשב”י הקדוש. מה שהכי חשוב זה להאמין בישועות ולהתחבר לכוח הצדיקים, והישועה בא תבוא.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן