התקשרו עוד היום
shutterstock_570507061
אור הרשב"י

אור הרשב"י

סיפורים מרתקים מתוך המגזין של ישיבת אור הרשב"י

בַּר יוֹחַאי אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה

בַּר יוֹחַאי אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה

מיוחד: הסודות הכמוסים מיום הפטירה של רבי שמעון בר יוחאי, סוד ההבטחה להוושע בקברו שבמירון, מעמד הדלקת הנר הקדוש דווקא ביום זה, ומדוע נהגו כל גדולי הדורות להתאחד בתפילה דווקא ביום ל”ג בעומר

“בר יוחאי נמשחת אשריך…” את הפיוט הזה נשיר וננגן כולנו ביום ל”ג בעומר, יום ההילולא קדישא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. ביום זה עולים המוני בית ישראל, מכל קצווי תבל, לקברו שבמירון, לשפוך שיח, להתחנן, לבכות ולהיוושע. כוח הישועה הפלאי בקברו של רבי שמעון בר יוחאי, עבר מפה לאוזן בכל הדורות. כיום, האירוע הגדול ביותר המתקיים בארץ ישראל במהלך השנה, הוא יום ל”ג בעומר.

אך מדוע הפך יום זה ליום כה מיוחד? מה ארע ביום ל”ג בעומר? מדוע דווקא ביום זה יש את הכוח להביא ישועה, מזור ומרפא לכל צרה וקושי?

מעמד פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי

הגמרא מתארת את יום פטירתו של רבי שמעון, כיום שלא היה כמותו מעולם. רבי שמעון נפטר בל”ג בעומר ובמירון הוא נקבר. ביום פטירתו הוא גילה לתלמידיו סודות עמוקים שלא גילה קודם לכן, וביקש מתלמידיו שלא להצטער ביום פטירתו אלא לשמוח בו. מני אז הפך יום ל”ג בעומר ליום של שמחה וקדושה בכל תפוצות ישראל.

יצאה בת קול מהשמים והבטיחה: “כמה מקטרגין בטלים בעבורך ביום זה”

נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי עומדת להסתלק מן העולם, ובאותם רגעים ממש, החכמים שבאותו הדור שומעים קול הנשמע מקצה העולם ועד קצהו. הקול הולך וחזק עד שמגיע לאוזנם ממש. זוהי בת קול היוצאת משמי רום. הכרזה א-לוקית חדה כתער. וכך אמרה הבת קול: “כמה פטרין ברקיעא משתככין ביומא דין בגינך” (כמה מקטרגים ברקיע משתתקים ביום זה בזכותך).

אין עוד הבטחה כזו בעולם! בורא עולם הבטיח לרבי שמעון בר יוחאי, שאם יבקש בעבור כל גזירה של יהודי – הגזירה תתבטל. שאם יעמוד ויבקש רחמים בעבור עם ישראל – עם ישראל יוושע. ובפרט ביום ל”ג בעומר, שביום זה יש לרשב”י כוח לפעול ולהשפיע רחמים עצומים על כל אחד ואחת.

סוד ההבטחה לישועה בקברו

דורות על גבי דורות ידעו כולם, כי לקברו של רשב”י במירון מגיעים בכל עת שזקוקים לישועה ונס. גם כשהדרך למירון הייתה נעשית במשך חודשים ארוכים, על גבי חמורים וגמלים, היו יהודים מגיעים מכל קצווי העולם לבעל הניסים הגדול בעולם.

כולנו מכירים את הסיפורים על גדולי עולם כהבן-איש-חי והאור-החיים הקדוש, רבי נחמן מברסלב וגדולי הדורות שהיו משתוקקין לעלות למירון, רק בכדי לזכות ולגעת בקברו של רשב”י הקדוש, להוריד דמעה ולבקש בקשה. כי ידעו כולם שרק אצל רשב”י הקדוש מתהפכים הדינים לטובה.

מעמדי התפילה בכוונות קודש עבור הזקוקים לישועה

גדולי המקובלים שבכל הדורות, תיקנו את יום ל”ג בעומר, כיום תפילה וישועה והדלקת הנר הקדוש לזכותו של רשב”י הקדוש ולישועת עם ישראל. ביום זה, מתאספים רבבות עמך בית ישראל סביב קברו שבמירון, ויחד עם מקובלי מירון, עורכים תפילות ותיקונים מכוח הקבלה.

מעמד הדלקת הנר הקדוש דווקא ביום ל”ג בעומר

ביום ההילולא מתאחד עם ישראל כולו במעמד התפילות והתיקונים, ובצוותא חדא מדליק את הנר הקדוש, המסוגל לישועות וניסים גדולים ועצומים. רבנו האר”י הקדוש, שחי לפני כ-400 שנה, היה הראשון שזכה להדליק את נר התמיד מעל הציון של רשב”י הקדוש. ידוע מדורי דורות שכאשר רבנו האר”י הקדוש ותלמידיו הדליקו את נר התמיד על קבר הצדיק, הם ביקשו בקשות על אנשים שהיו זקוקים לישועה גדולה, וכולם נושעו.

מעמד הדלקת הנר הוא מעמד מרטיט מאין כמוהו. בכי, תפילה ואווירת קודש עוטפת את המקובלים בשעה זו, והמקובלים מתעקשים על כל שם שוב ושוב עם קלף הקודש המיוחד ובו שמות מלאכי השרת, עד שפועלים את הישועה.

הנר הקדוש שמכינים ראשי ישיבת המקובלים הקדושה בעולם, ישיבת ‘אור הרשב”י’ מקבר הרשב”י במירון, הצליח ומצליח להביא ישועות מדהימות על עם ישראל. בריאות לאנשים שהרופאים התייאשו ממצבם, זרע של קיימא להורים שהבינו שאין שום סיכוי, ופרנסה לאנשים שקרסו כלכלית וההוצאה לפועל נוקשת על דלתות ביתם.

יום ל”ג בעומר הוא היום המסוגל ביותר לקבלת התפילות

במשך כל הדורות, הפך יום ל”ג בעומר, ליום שבו מתאחדים כל גדולי המקובלים למעמדי תפילה ותיקונים לישועת עם ישראל. בכל שעות יום ההילולא, עומדים המקובלים ומעתירים עבור עם ישראל, עבור ישועת הפרט ועבור ישועת הכלל.

מעמד התיקונים והתפילות מתחיל עם שירת הפיוט “בר יוחאי”, בכוונות קודש ובסודות כמוסים. לאחר מכן פותחים המקובלים בסדרת תיקונים הנמשכת לאורך כל שעות היממה, כשגולת הכותרת היא “מעמד הדלקת הנר הקדוש” לישועת עם ישראל, בשעת חצות היום של יום ההילולא.

בכדי שכל אחד ואחד יוכל להתחבר אף הוא לתפילת המקובלים ולהדליק את הנר, צירפנו כאן את הפיוט בר יוחאי, עם פירוש המילים וכוונות התפילה, שכל אחד ואחד יוכל להתאחד בשעת חצות היום בשירת הניגון עתיק היומין בכוונה בשעת מעמד הדלקת הנר.

עם ישראל מתאחד בתפילה ובשירת
“בר יוחאי נמשחת אשריך”

על הפיוט: פיוט מסתורי זה, חובר על ידי המקובל האלוקי רבי שמעון לביא, והוא זכה לתפוצה עצומה בקרב כל קהילות ישראל. דומה שאין עוד טקסט קבלי שחדר לתודעת הציבור הרחב כמו שעשה זאת הפיוט בר יוחאי, ועם זאת עדיין נותר הוא רזא דרזין. מקובל לייחס את הפיוט לרבי שמעון לביא, שגורש מספרד במחצית המאה ה-15 והגיע לצפון אפריקה. בשנת ש”ט (1549) עבר בטריפולי בדרכו לארץ ישראל אך משראה שיהדות זו זקוקה לו נשתקע בה והפך לרבה של לוב.

עניינו של הפיוט הוא שבח לרבי שמעון בר יוחאי והוא מתאר את עלייתו של רשב”י מספירה לספירה. אם בבית הראשון בר יוחאי הוא ככהן הנושא ציץ נזר הקודש, הרי בבית האחרון העם לומדי סודותיו הם כבר כהניו שלו, הנושאים חושן אורים ותומים ונעזרים בו בלימודם.

בפיוט זה ישנם סודות רבים וכוונות קודש טהורות, אותם מכוונים המקובלים בשעת השירה, אשר יש בכוחם להשפיע רחמים וניסים על כל אחד ואחד. כמובן שאין אנו מתיימרים במסגרת זו להביא את כל הכוונות שחלקם אינם כלל וכלל בהשגתנו, אלא אך ורק את ביאור המילים, בכדי שיהא הפיוט שווה לכל נפש, ברור ומובן לכל אחד ואחד.

גדולי המקובלים בכל הדורות, היו משתוקקין לשיר את הפיוט “בר יוחאי”, ומסופר על גדולי עולם כהבבא סאלי זיע”א אשר היו שרים בדביקות את הפיוט, בדמעות ובתחנונים, והיו חוזרים עליו שוב ושוב מפאת הקדושה הטמונה בין מילותיו.

הפיוט משופע בדימויים ובביטויים ציוריים יפהפיים שעל אף היותם מושגים קבליים הם ניתנים להבנה גם ברמת הפשט או הציור – קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים, עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים, אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים, לִשְׂדֵה תַפּוּחִים עָלִיתָ לִלְקוֹט מֶרְקָחִים, כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ – ואולי זהו סוד קסמו של הפיוט, שעל אף כתב הצופן הקדוש והנסתר שבו, רזיותו הבלתי מובנת והיותו כולו סוד מושך אליו את לבות יודעי ח”ן ופשוטי העם כאחד ומעורר את הדמיון. הקורא את הפיוט והשר אותו כמו רואה מול עיניו את הציורים שמצייר המשורר במלותיו, את דמותו המסתורית של בר יוחאי.

בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ                      שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ

בַּר יוֹחַאי שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ                    נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ

נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ                חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ

בַּר יוֹחַאי מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ                     יוֹם נַסְתָּ יוֹם אֲשֶׁר בָּרַחְתָּ

בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ             שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ

בַּר יוֹחַאי עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים                  לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים

אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים            הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ

בַּר יוֹחַאי וְלִשְׂדֵה תַפּוּחִים                      עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים

סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים                     נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ

בַּר יוֹחַאי נֶאֱזַרְתָּ בִּגְבוּרָה                      וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַּׁעְרָה

וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ               שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ

בַּר יוֹחַאי לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ                    הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ

גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ             תָּשׁוּרִי וּמִי יְשׁוּרֶךָ

בַּר יוֹחַאי בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים                      קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים

שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִשִּׁים                     קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי”ן קְשָׁרֶיךָ

בַּר יוֹחַאי יוּ”ד חָכְמָה קְדוּמָה                  הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְּנִימָה

לֵב (שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם) נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה                  אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ

בַּר יוֹחַאי אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה             יָרֵאתָ מִלְּהַבִּיט כִּי רַב לָהּ

תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ              נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ

בַּר יוֹחַאי אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ              אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ

וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ                      לְבוּשֵׁי חֹשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ

גלילה לראש העמוד